מהי פסוריאזיס וכיצד היא משפיעה על הסובלים ממנה?

עבור רבים מבינינו, המילה פסוריאזיס אינה אומרת כלום… לכל היותר, לאלה מאיתנו שמעט יותר מודעים, יש ידע כלשהו המקשר בין המילה לצורך בנסיעה לים המלח. זהו, לא הרבה יותר. אמנם, פה ושם, שומעים או קוראים על סלב זה או אחר (ביניהם קים קרדשיאן, ארט גרפונקל ואייל ברקוביץ') הסובל ממנה, אבל על קרוב ל-290,000 (!) אנשים הסובלים ממנה בישראל בלבד – אף אחד לא מדבר. החלטנו לשפוך אור (אור שמש, כמובן) על המחלה שמשפיעה לא רק על עורם של הסובלים ממנה, אלא על כל אספקט ואספקט בחייהם.

מהי פסוריאזיס?

המיתוסים – הדעות הרווחות הציבור בנוגע לפסוריאזיס הן רבות, ומרביתן (באופן לא מפתיע) שגויות. הדעה הרווחת היא כי הסובל מפסוריאזיס סובל מפריחה קלה באזורים שונים בעורו, פריחה אשר עתידה לחלוף תוך פרק זמן מסוים. וכן, רבים גם טועים לחשוב שה"פריחה" הזו גם מדבקת, ולכן, הם נרתעים ממגע של עור בעור עם הסובלים ממנה, דבר שאינו מוסיף להעלאת ביטחונם העצמי של חולי הפסוריאזיס או תורם למצבם הנפשי.

פסוריאזיס אינה פריחה זמנית והיא גם אינה מדבקת

הביטוי המובהק לפסוריאזיס אמנם מתבטא בגרד בעור (ובהמשך נרחיב על כך מעט), אולם, למעשה, מדובר במצב בריאותי המשפיע על כל גופו של הסובל ממנה ובאופן כרוני. התפרצויות הפסוריאזיס מאופיינות בהתלקחויות של החמרה ובנסיגה, אולם המחלה תמיד נמצאת ברקע, כשהיא משפיעה על מצבם הנפשי של הסובלים ממנה, בין השאר, בשל החשש מההתלקחות הבאה. למרות שהמחקרים מורים כי הגיל הממוצע להתפרצות הראשונה של הפסוריאזיס עומד על 33, אף אחד, למעשה, אינו יכול להיחשב כ"מחוסן" מפניה, בין אם המדובר בתינוקות, ילדים, בני נוער או אנשים בוגרים בשל אירוע כזה או אחר שגרם התעוררות למערכת החיסון והיווה זרז להתלקחות הגרד.

אין המדובר בגרד בלבד

מקור שמו של הפסוריאזיס בשנת 200 לפנה"ס, הוא ניתן לו ע"י גאלן, רופא יווני, שהתבסס על המילה היוונית "פסורה" (שפירושה "לגרד"). אבל, כאמור, הגרד הוא התופעה המובהקת המקושרת ביותר למחלה אוטו-אימונית זו, שבשל פעילותה המוגברת של מערכת החיסון, מצמיח תאי עור במהירות ועורם אותם בצורת קשקשים. המחלה עשויה להתבטא במגוון אופנים ודרגות חומרה, המחלקים את הלוקים בה לשני שלישים הסובלים ממנה בצורתה הקלה ולשליש הסובל ממנה בדרגה בינונית או חמורה. אצל הסובלים ממנה בצורתה הקלה, תתבטא המחלה בגרד דמוי פריחת קשקשים אדום ומציק, בעוד שהסובלים ממנה בדרגות חמורות יותר עלולים לסבול מדלקות מוגלתיות, רגישויות קיצוניות בעור, מגירוד בלתי פוסק, ואף מתופעות נוספות כהשמנה, סכרת, מחלות מפרקים, מחלות לב ו/או מחלות כלי דם שונות.

פסוריאזיס אינה מסתכמת, אך ורק, במצב הפיזי!

הגענו עד לכאן מבלי להזכיר ולו במילה אחת, את התופעות הנפשיות הנובעות כתוצאה מההתמודדות הבלתי פוסקת עם הגרד (בתקופות ההתלקחות), הפחד מהופעתו (בתקופות הרמיסיה, הנסיגה) והחרדה, חוסר הביטחון והדיכאון המלווים את חולי הפסוריאזיס מרגע ההתלקחות הראשונה, ובעצם, עד אחרית ימיהם. זאת, כי לפסוריאזיס, לפחות נכון לכיום, אין תרופה יעילה.

אז תוכלו לנסות להימנע מההתלקחות הבאה, תוכלו לנסות למתן אותה (אפילו במקצת, שכן כל הקלה במצב הזה היא ברוכה), אבל בשורה התחתונה, המדובר במצב כרוני, שמהרגע שהופיע, הוא עתיד ללוות אתכם, ובמידה רבה, גם להכתיב את מהלך חייכם.

שתפו את הכתבה עם החברים