שכיחות, אבחון, חומרה, טיפול וכו'.
מאת: לנה ברהום בתרגום אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
מחלת הפסוריאזיס משפיעה על כל הגזעים, המינים וכל גווני העור. יחד עם זאת, נראה כי אנשים מסוימים מתמודדים עם קשיים ייחודיים, פיזיים ופסיכולוגיים, הקשורים לצבע עורם. הבנת ההשפעה השונה של פסוריאזיס על גווני העור השונים תאפשר לסובלים להתמודד איתה טוב יותר ולהסביר לרופאים איך היא משפיעה עליהם.
להלן כל מה שצריך לדעת על הבדלים בשכיחות, תסמינים, חומרה וגישות הטיפול בפסוריאזיס בהתבסס על גוון העור.
שכיחות וגווני עור
מחלת הפסוריאזיס פוגעת ב-125 מיליון איש ברחבי העולם, על פי הקרן הלאומית לפסוריאזיס, שכיחות הפסוריאזיס בקרב אנשים לבנים היא 2.5% ו-1.3% בקרב אפרו אמריקאים. לשליש מהאנשים הסובלים מפסוריאזיס יש קרוב משפחה החולה במחלה.
פירוש הדבר, שקיים גורם סיכון גנטי להתפתחות המחלה לדורות ההמשך, כמו כן במחקרים שונים הוכיחו את הקשר הגנטי בסוגי פסוריאזיס שונים.
פסוריאזיס נחשבת למחלה מערכתית מכיוון שהיא פוגעת ביותר מחלק אחד בגוף או בגוף כולו. זוהי מחלה אוטואימונית הנגרמת על ידי פעילות יתר של המערכת החיסונית, כשזו משגרת תגובה דלקתית נגד הגוף עצמו. בפסוריאזיס, הדלקת מכוונת נגד העור.
בין יתר התסמינים, מחלת הפסוריאזיס מתאפיינת בכתמי עור יוצאי דופן הנקראים פְּלָאק. הם יבשים, מגרדים או כואבים, ובצבע אדום. עם זאת, הם עשויים להיות סגולים אצל בעלי עור כהה. חומרת קשקשי הפלאק משתנה בין כתמים קטנים ומקומיים ועד לכיסוי מלא של כל הגוף. פלאק הפסוריאזיס יכול להופיע בכל מקום בגוף, כולל בתוך הפה, בקרקפת ובאיברי המין.
בעלי עור כהה\שזוף\מזרח תיכוני ועוד מקבלים תסמינים שונים אך החומרה היא בהתאם לצבע העור. לדוגמה, אצל בעלי עור כהה עשויים הנגעים להופיע עם פחות אדמומיות בעור, מה שמקשה על הרופאים להעריך את אזורי הדלקת הפעילה. אזורים אלה עשויים להופיע גם כחומים כהים או אפורים, מכשול נוסף לזיהוי דלקת.
מחלת הפסוריאזיס הקשה כוללת יותר מ –20% עד 50% שטח הגוף. המחלה עשויה להתבטא באופן חמור יותר אצל בעלי עור כהה. למעשה, אצל אסייתיים ואפרו-אמריקאים הסובלים מפסוריאזיס המחלה תתפשט על שטח גדול יותר של הגוף.
חומרת המחלה משפיעה על איכות חייהם של הסובלים ממנה. לדוגמה, כתבה שפורסמה בשנת 2014 בכתב העת Journal of Clinical and Aesthetic Dermatology מגלה שלבעלי עור כהה הסובלים מפסוריאזיס, יש איכות חיים גרועה בהרבה מאשר לבעלי גוון והרגשה לא נעימה על בעלי עור הבהיר.
קשיים באבחון
פּלאק העור הפסוריאטי, אצל בעלי עור בהיר מופיע כוורוד או אדום וקשקשים בצבע לבן-כסוף.
הפלאק על העור ההיספני הכהה עשוי להופיע בגוונים של דג סלמון וקשקשים כסופים-לבנים. אצל אפרו-אמריקאים הפלאק נראה סגול והקשקשים אפורים. הפסוריאזיס עשוי להופיע גם בצבע חום, מה שמקשה את איתורו על עור כהה. אפרו-אמריקאים סובלים לעתים קרובות יותר מפסוריאזיס בקרקפת מבהירי העור. כמו כן, כאשר פלאק הפסוריאזיס מחלים על עור כהה, העור שחלה ייראה כהה או בהיר יותר ממה שהיה קודם. השינוי הזה עלול להישאר מספר חודשים או יותר, ולעתים קרובות יגרום למצוקה אצל החולה.
כתבה שפורסמה בכתב העת Journal of Drugs in Dermatology בשנת 2014 דיווחה על סקר שנערך על ידי 29 רופאי עור שנחשבו כמובילי דעת קהל בטיפול בפסוריאזיס. כ–66% דיווחו על מצבים קליניים של פסוריאזיס באפרו אמריקאים, שכללו חריגות רבה יותר בצבע העור, פלאקים עבים יותר ופחות אריתמה בעור (אדמומיות מדלקת).
כמו כן, מצבי עור אחרים, כמו אקזמה, עשויים להראות כפסוריאזיס אצל בעלי עור כהה ושכיחים יותר בקרב אפרו-אמריקאים. במקרים אלה, ביופסיה יכולה לעזור לאבחן נכונה.
מכיוון שפסוריאזיס מופיע בצורה שונה על סוגי עור שונים, ייתכן שיהיה קשה יותר לאבחן אותו. למעשה, לעתים קרובות הוא מאובחן בצורה שגויה אצל בעלי עור כהה. מופעי המחלה אצל בעלי עור כהה גוררים לעיתים קרובות עיכובים באבחון ובטיפול. בכל זאת חשוב לאבחן מוקדם, ככל שהאבחון יתקבל מהר יותר, כך אפשר להתחיל לטפל באופן יעיל במחלה.
איכות החיים וחומרת המחלות
מחקרים מצביעים שאיכות החיים של בעלי עור כהה מושפעת הרבה יותר מאשר זו של בעלי עור בהיר. חלק מהסיבות יכולות להיות ההשפעה ארוכת הטווח של פסוריאזיס, במיוחד על יצירת חריגוּת בפיגמנטים. גם התפיסות החברתיות של המחלה עשויות להשפיע לרעה על איכות החיים, בשל הסטיגמה והתפיסה המוטעית שיש לפסוריאזיס. אישור לכך נמצא במחקר משנת 2011 שנערך על ידי Journal of Drugs in Dermatology וציין כי השפעת הפסוריאזיס על אפרו-אמריקאים ואסייתיים הייתה רבה יותר – הן פיזית והן רגשית – מאשר על בעלי עור בהיר.
חומרת המחלה גם היא בעייתית עבור בעלי עור כהה יותר. מחקר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology חקר הבדלים בחומרת המחלה על פי מוצא אתני. החוקרים בדקו מאגר מגוון אתנית של חולי פסוריאזיס שטופלו במחלקה לדרמטולוגיה באוניברסיטת סן פרנסיסקו. הם מצאו שאפרו-אמריקאים, היספנים ואסייתיים סבלו מפסוריאזיס קשה יותר מאשר נבדקי המחקר הלבנים.
חומרת המחלה ואיכות החיים מניבים תוצאות קשות ותפיסת עולם שלילית בקרב בעלי עור כהה, אך יכול להיות שאלה אינם המכשולים היחידים. למעשה, ישנם חוקרים החושבים שלמיעוטים שאינם לבנים אין גישה למומחי עור. לדוגמה, כתבה משנת 2019 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology מדווחת כי בעלי עור שחור מקבלים פחות טיפולים ביולוגיים לפסוריאזיס. החוקרים תולים את האשמה בחוסר ניסיון ובהבנה לקויה של תרופות אלו. מחקרים אחרים מעלים את ההשערה שלמיעוטים גזעיים ואתניים יש גישה מוגבלת לרופאי עור ומומחים אחרים, וכתוצאה מכך מספר רב של מקרי פסוריאזיס קשים אינם מאובחנים באפרו-אמריקאים.
טיפול וצבע עור
בעוד פסוריאזיס מופיע בצורה שונה על גווני עור שונים, לרוב, צבע העור אינו קובע את אפשרויות הטיפול. אפשר עדיין לבקש מהרופא להתאים את הטיפול אישית לסוג וצבע העור שלנו, במיוחד מכיוון שכמה מטיפולי הפסוריאזיס משפיעים בצורה חריפה יותר על עור כהה.
הטיפולים בפסוריאזיס כוללים:
קרמים ותמיסות לטיפול מקומי: הן הטיפול הראשוני עבור רוב הסובלים מפסוריאזיס. קרמים המכילים סטרואידים נפוצים בטיפול בפסוריאזיס. טיפולים מקומיים אחרים כוללים אנתרלין (anthralin), ויטמין D-3, וקרמים ומשחות ויטמין A לטיפול בהתפרצויות על העור. רבים ממוצרים אלה זמינים רק עם מרשם. קרמים ללא מרשם (OTC) כוללים קרמים המכילים אלוורה, קפסאיצין (capsaicin), חומצה סליצילית (salicylic acid) וזפת פחם (coal tar). מוצרים לטיפול בעור פסוריאטי המכילים חומצה סליצילית וזפת פחם מגיעים בצורות שונות, וכוללים משחות, מני קצף, קרמים, מני זפת, ג'ל רחצה ושמפו. החומצה סליצילית וזפת הפחם אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני לטיפול בפסוריאזיס.
תרופות סיסטמיות: כאשר שיטות טיפול מקומיות אינן עוזרות, הרופא עשוי לרשום תרופות סיסטמיות הניתנות בצורת נוזל, גלולות, או זריקות. תרופות סיסטמיות הן תרופות מרשם המשפיעות על כל הגוף. הן כוללות תרופות אנטי-ראומטיות מסורתיות (DMRD – Disease Modifying Antirheumatic Drug), כגון מתוטרקסאט (methotrexate), ותרופות ביולוגיות, כמו יומירה (Humira), שניתנות לבעלי פסוריאזיס בינוני עד קשה.
פוטותרפיה: המכונה גם רפוי באור, כוללת חשיפה קבועה לאור אולטרה סגול בהשגחת איש מקצוע רפואי. הוכח כי הטיפול הפוטותרפי יעיל בפסוריאזיס ובמחלות עור דלקתיות אחרות. למרות יעילותו, הטיפול באור עלול להדגיש נקודות כהות על עור כהה, כך נמסר מהאקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה. אבל לפני שתשקלו לוותר על פוטותרפיה בגלל הסיכוי לשינוי בצבע העור, התיעצו עם רופא בנוגע לסוגי הפוטותרפיה השונים ובדקו אילו ישפיעו הכי פחות על צבע העור שלכם.
חפיפה לעיתים קרובות:
חפיפה לעתים קרובות מסייעת בהסרת קשקשים יבשים אצל הסובלים מפסוריאזיס בקרקפת. מומלץ לאפרו-אמריקאים הסובלים מפסוריאזיס בקרקפת לחפוף עם שמפו תרופתי פעם או פעמיים בשבוע. ייתכן שקבוצה זו תצטרך למרוח תרופות מקומיות על הקרקפת.
אחד האתגרים הטיפוליים הרציניים של בעלי עור כהה הוא השגת עור נקי. דלקת הפסוריאזיס ורבדי פלאק עלולים להשאיר כתמים כהים ונקודות בהירות שבולטות יותר על עור כהה. זה נראה כמו בהרת (vitiligo), מצב שבו העור מאבד את תאי הפיגמנט (צבע). פנו אל רופא עם כל חשש שלכם לגבי לתופעות הלוואי של טיפולי הפסוריאזיס ובקשו הצעות כיצד להתמודד עם אתגרים אלה אם יתעוררו.
לסיכום ובנימה אישית
ללא קשר לגוון העור, כדאי לכל חולי הפסוריאזיס למצוא דרכים לשיפור איכות חייהם. פסוריאזיס היא מחלה גלויה מאוד, ואף אחד לא יודע זאת טוב מכם. אנשים עשויים לחשוב שזה מדבק, או שמותר להם לנעוץ מבטים, וזה עלול לגרום למבוכה ולגרום לחולה לרצות להתבודד ולהסתגר עם עצמו . כשפסוריאזיס משפיע על רגשותיכם, נסו לזכור שאתם לא לבד ושפסוריאזיס משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. פסוריאזיס אינו מפלה; לא אכפת לה מצבע עור או מאפיינים אנושיים אחרים.
